"אתמול הילד שלי כתב לי הודעה בווצאפ וראיתי כל כך הרבה שגיאות" אומרת סמדר, אימא של יהל בכיתה ה. "לא הבנתי איך זה יכול להיות שמילים שהוא ראה וכתב כבר מלא פעמים עדיין נכתבות עם טעות."
יהל לא לבד. נדמה שבשנים האחרונות, אחוז הילדים שכותב עם שגיאות הולך וגדל. זה מתחיל בכיתות הנמוכות בשלב רכישת הקריאה והכתיבה ויכול להמשיך גם בכיתות הגבוהות, בייחוד אצל ילדים שיש להם קושי בקידוד וזכירה של תבניות מילה.
אותם ילדים יכולים לראות את יכולים לראות את אותה מילה גם עשרים פעם, אך משהו במנגנון העברת המילה לכתב תקוע ולכן הם הרבה פעמים מנחשים או כתובים מצלולית, כלומר לפי הצלילים שהם שומעים במילה , גם אם לא כך כתובים אותה. "כאשת מקצוע, אחת השאלות שכל הזמן שואלים אותי זה לא לתקן, כן לתקן ואם לתקן מאיפה מתחילים " אומרת רויטל גונן, מרצה להוראה מעשית, בעלת קליניקה לקשיי שפה ויוצרת התכנית האינטרנטית "צמצום שגיאות כתיב" "אני מאמינה שבאמצעות הכוונה נכונה, הורים ומורים יכולים לסייע לילדים לצמצם שגיאות באופן משמעותי, כל מה שצריך זה לדייק על מה יושבת השגיאה ולתת לילד את הסימן הנכון, כך שכאשר הוא כותב, הוא יבין מה הוא עושה ולא יעבוד בשיטת "מצליח" פעם קלעתי ופעם לא.
ככה תזהו איזו שגיאה יש לילד
סוג השגיאות הנפוץ ביותר הוא באותיות ההומופוניות (ח-כ, ק-כ, ט-ת וכו ) אך יש גם שגיאות אחרות, על רקע ייצוג הצלילים במילה. למשל ילדים שכותבים מדבח במקום מטבח ויש גם מי שמשיט, מחליף או מוסיף אותיות.
לצד השגיאות הפונולוגית, השגיאות הנפוצות יותר שייכות דווקא למבנה הכתב וגם פה חשוב לשים לב איפה נעוצה השגיאה.
קחו שני ילדים, כל אחד מהם כתב את המילה מטפסת. אחד כתב את המילה באופן הזה מתפסת ואילו השני כתב מטפסט, זו לא אותה שגיאה ולכן לא נעבוד עם הילדים באופן דומה. עבודה ממוקדת על הקושי של הילד, זה מה שיוביל לשינוי מהיר ומשמעותי."
רותי, מורה ממרכז הארץ עובדת עם ילדים שיש להם שגיאות כתיב וכל הזמן מחפשת דרכים לייעל את העבודה. "אני מנסה לעשות איתם הכתבות, ניסיתי גם לעבוד עם קבוצות מילים, למשל מילים רטובות ב-ט, מילים של רגשות ב-ע. אבל יש כאלה שלא זוכרים, לא כל ילד יכול לקלוט כל כך הרבה קבוצות וזה גם כמובן לא עוזר בכל המילים."
רותי מעלה נקודה חשובה שאי אפשר להתעלם ממנה. ילדים קולטים בערוצים שונים ולכן גם בעבודה על שגיאות כתיב, צריך להתאים את אופי הלמידה לערוץ קליטה פעיל."תכנית טובה היא כזו שמאפשרת חשיפה גם בערוץ השמעתי, הויזואלי וגם כמובן נותנת כלל או טיפ עוקף קושי. אחרי הכול, רוב הילדים טועים שוב ושוב באותם מילים שהם ראו, אז כנראה שהם צריכים משהו חדש.
בבית הספר בדרך כלל ממליצים לקרוא.
אין ספק שקריאה מהווה חלק אינטרגאלי בהליך הלמידה ומומלצת מאוד, ללא קשר לשגיאות כתיב. אך לא תמיד היא נותנת מענה שלם לילדים שמתקשים לאיית, מהסיבה הפשוטה שילדים אילו מתקשים לעיתים לקודד את המילה ולכן גם אם יחשפו אליה בקריאה, לא בהכרח יזכרו איך כתובים אותה.
אם יש פיצוי של הערוץ השמעתי, אפשר לעבוד איתם על בסיס זה וללמד אותם כתיבה מתוך מקום של שמיעה ולא דווקא מתוך זיכרון. כמובן שגם הבנה, רמז עוקף קושי או שימוש בסיפורים, יכול מאוד לסייע. שיש תכנית שלמה, כל ילד מוצא את מה שנכון לו.
עכשיו זה הזמן לתקן ?
אבל מתי יודעים שזה הזמן לתקן ? הרי לא נצפה מילד בכיתה א או אפילו בכיתה ב, שיכתוב בלי שגיאות בכלל. כמו כל תחום, גם פה, יש נורמות מצופות. שגיאות שנקבל בכיתה א, כבר לא מתאימות בכיתה ה ולכן, גם על מנת לא לתסכל את הילד ולגרום לו להירתע מכתיבה, נבין מתי ואיך מתקנים. "התכנית שלי מתאימה כבר מכיתה ב" אומרת רויטל גונן "אני מתחילה עם השגיאות הבסיסיות ולאט לאט חושפת את הילדים לעוקפי קושי וכלים ברורים מאוד. כשהדברים עושים שכל והילד מבין מה עומד מאחורי הכלל לא חייבים לחכות שהוא יטעה ואז לתקן, אפשר מראש ללמד נכון. לתכנית האינטרנטית לצמצום שגיאות כתיב
כשזה מגיע לאיות, הרבה פעמים נראה לנו שהשגיאות של הילד שלנו מפוזרות על כל המפה, כך שאין לנו מושג מאיפה להתחיל. החדשות הטובות הן שגם אם זה נראה כך, לרוב הילדים יש קו מנחה שמאפיין את השגיאות וברגע שמבינים איך לזהות אותו, צמצום השגיאות הופך להיות פשוט יותר. זה לא אומר שיש נוסחת קסם, אך זה בהחלט אומר שאם יודעים מה עושים, אפשר לצמצם אותם באופן משמעותי.
בכל זאת, יש לא מעט הורים ומורים שאומרים לא לתקן שגיאות כתיב.
הרבה פעמים אני שומעת הורים ומורים שאומרים לי שלא צריך לתקן ויש להתעלם משגיאות כתיב. אני לא קוראת לזה תיקון, אלא למידה ושהיא נעשית בצורה מכבדת ומובנת, היא עושה את ההבדל ומסייעת לילד לפתח ביטחון בכתיבה. אגלה לכם סוד, עוד לא ראיתי ילד ששגא בכיתה ב ופתאום שהגיע לכיתה ג, קם בבוקר ונעלמו לו כל השגיאות. נכון, אצל חלק מהילדים יש דברים שנטמעים ונקלטים עם הזמן וכמובן יש התפתחות טבעית של שפה, אולם מי שיש לו קושי אובייקטיבי, יתקשה מאוד לשפר את כתיבתו ללא סיוע. יחד עם זאת, לא הייתי מתחילה בכיתה א אלא רק בכיתה ב, כאשר הילד עבר שלב רכישה בסיסי.
למה בכלל חשוב לעבוד על שגיאות כתיב?
יש כל כך הרבה סיבות, אולם חשוב לי לתת שתי סיבות מרכזיות, הראשונה לא דווקא קשורה ללמידה אלא לתחושה של הילד. הרבה פעמים ילד שיודע שיש לו שגיאות, ימנע מכתיבה. שגיאות כתיב פוגמות בביטחון הלימודי והעצמי וככל שהילד מתבגר, הן גם פחות מובנות על ידי אחרים. אף אחד לא אוהב לנופף בקשיים ושגיאות כתיב, בניגוד לניסוח לא תקין, מאוד בולטות בכל ווצאפ או טקסט שהילד כותב. הסיבה השנייה קשורה לביסוס תהליכים לימודיים שגויים. שילד כותב מילה בצורה לא תקינה, הוא למעשה בונה סביב הטעות הזו עולם שלם. דוגמא, ילד שכותב גנו ולא גנב, יחשוב שכותבים גנוה, גונוים, כך שאותה טעות תלווה אותו במילים קשורות לאותה משפחה. חישבו על זה, זו לא טעות במילה אחת, זה אשכול שלם.
מבקשים להתחיל לצמצם שגיאות כתיב,הנה כמה טיפים לעבודה נכונה.
- נסו להכניס את השגיאות לקבוצה: בגדול ניתן לחלק את שגיאות הכתיב לקבוצות ותתי קבוצות, ברגע שיודעים לעשות זאת, קל יותר לבנות תכנית עבודה ולראות התקדמות. כמובן שיש ילדים שמדגימים שגיאות בכמה קבוצות.
- בידקו האם לילד יש שגיאות גם בהעתקה או רק בכתיבה חופשית:
חלק מהילדים כותבים עם שגיאות, כאשר הם נדרשים לכתוב משמיעה. כלומר, לבצע פיענוח צלילי ויש מי שכותב בשגיאות גם או רק כשהוא מעתיק מהלוח.
היכן נמצא הילד שלכם? - חדדו את ערוץ השמיעה אצל חלק גדול מהילדים שמתקשים באיות נכון,הערוץ הויזואלי חלש יותר ולכן אפשר להגיע לתוצאות טובות, אם מלמדים אותם לשים לב למה שהם שומעים. ילד לא תמיד זוכר איך המילה אמורה להיות כתובה, אך יהיה לו קל יותר לזהות את הצליל ולקשר אותו לאות מסוימת.
- עבדו על שגיאות כתיב מגיל צעיר. מומלץ ללמד כתיבה נכונה ולתת לילד רמזים עוקפי קושי, כך שיידע איך לשפר את כתיבתו כבר מתחילת הדרך
- עבדו עם משחקים ובאופן חוויתי. שגיאות כתיב ניתן ללמד באופן חוויתי, כך שהילד יתגייס ללמידה ואפילו יהנה ממנה. עוד טיפ חשוב בהקשר הזה יכול להיות עבודה בתקופת זמן מוגדרת, כך שהילד יידע שזהו פרויקט שהוא מתחיל ומסיים. חישבו על זה, יהיה הרבה יותר קל לגייס אותו ברגע שתגידו לו שמדובר בפרויקט נקודתי ולא בשיפור כללי של כתיבה או למידה.